רוטב בלסמי- מייפל

אחד הדברים שהכי פחדתי מהם לפני ההריון זה להישאר שמנה אחריו. רדוד? כן. פחד ממשי? בהחלט.
כבחורה עם גנטיקה של היפופוטם וראש של ילד שמנמן לשמור על משקל תקין וגוף חטוב זה לא משימה קלה. אבל איכשהו עם כל הריצות שהייתי עושה הצלחתי לשמר גוף שהייתי מרוצה ממנו.
האמת? בהתחלה הייתי אופטימית שלמרות הגנטיקה שבורכתי בה, יהיה בסדר אחרי ההריון.
שלושה חודשים ראשונים בקושי אכלתי. היו לי בחילות נוראיות ואכלתי בעיקר פירכיות. לא יצאה לי בכלל בטן עד חודש שישי, ולמרות שלא עשיתי ספורט כי היינו בדרכים ובמעבר בין סטייטים היה נראה שהמשקל שלי יותר מבסדר.
ואז חודש שמיני הגיע וחלה עלייה קיצונית במשקל; "בטוח זה הבצקות" הייתי מנחמת את עצמי "אחרי הלידה הכל ירד". אז אני כבר חודשיים אחרי הלידה וחברים- זה לא יורד. אוכלת בריא עושה ספורט וזה לא יורד.

החלטתי לעשות דיטוקס. אמנם בפעם הקודמת שעשינו לא ירדתי הרבה (למען ההגינות לא היה לי יותר מידי לרדת) אבל דים, ששמן מאוד כשהגענו לארה"ב הושיל ממשקל גופו 10 ק"ג.
הפעם דימה לא רצה להצטרף לדיטוקס, אבל הסכים לאכול מה שאני אוכלת בבית בערבים כדי שלא יהיה לי קשה כשהוא פותח בירה ועושה טוסט. אז המתכון הבא הוא לסלט, עם רוטב "נקי" שהופך אותו מירקות משעממים לסלט עשיר וטעים שאנחנו אוכלים מידי ערב.

בתאבון לכם!

יש אמיצים בניכם שמצטרפים אליי לדיטוקס? מבטיחה לעדכן על כל התהליך, פה בבלוג, בפייסבוק ובאינסטגרם!