פיתות על הסאג'

כשגרנו במילווקי הייתה לנו קבוצת אנשים כיפית ומצחיקה שיכולנו בהחלט לקרוא להם חברים,  ואלו בהחלט כיבדו והתלהבו מאוכל ישראלי והמסורת היהודית.
דימה רצה להכיר לכל החברים האמריקאים שלנו את הפיתה השרופה, שאנחנו כל כך אוהבים. התחלנו לחפש סאג'- וחברים זו הייתה משימה לא קלה.
באמריקה כמו שציינתי בעבר בפוסט הזה, יש רק את הדברים שאמריקאים מכירים. לחפש מוצר שהוא חריג בנוף זו משימה מאוד קשה. וכמה שחיפשנו מצאנו רק דברים יקרים בצורה מגוכחת- שרק דומים לסאג'.

טסנו לישראל לבקר את המשפחה ודימה קנה ביפו סאג'  (50 שקל, רק אומרת). לצערי,לא יצא לנו לעשות פיתות לחברים במילווקי כי כשחזרנו לארה"ב, עברנו לאריזונה.

מאז שחזרנו לארץ, אנחנו כל הזמן בתנועה (כשאין סגר כמובן). אנחנו דואגים שהסופשים שלנו יהיו מלאים בפעילויות לנועם. ואחת הפעילויות האהובות עלינו זה להפגש עם חברים ולעשות מדורה עם סאג' ופיתות.
ככה הילדים רצים ביער, אוספים איצטרובלים וזרדים למדורה, מכינים פיתות אישיות- ובעיקר מעבירים כמה שעות בכיף מחוץ לבית, בטבע, בפעילות שהיא גם מהנה וגם לא יקרה (בואו נודה באמת, כל האטרקציות לילדים יכולות להגיע לכמה מאות שקלים במהלך סופ"ש בודד בקלות).

אז המתכון הבא הוא לא שלי, מצאתי אותו בבלוג "הנסיכה והעדשה" והוא פשוט מעולה. מיותר לציין שניסיתי כמה מתכונים, (שלי ושל אחרים) לבצק לפיתות על הסאג' והם יצאו פשוט פחות טובים.

מצרכים

3 כוסות מים חמימים (כוס חד פעמית)

3 כפות סוכר

2 כפות שמרים

חצי כוס שמן

קילו קמח

כף מלח

אופן ההכנה

1. שמים את הרכיבים בקערה לפי הסדר הנ"ל- במידה ויש מיקסר, מערבלים בעזרת וו לישה כחמש דקות, עד שמתקבל בצק רך וגמיש. במידה ואין מיקסר מפשילים שרוולים, משנסים מותניים ולשים כחמש דקות

2. מכסים במגבת מטבח או נייר נצמד כשעה עד שהבצק תופח מעט

** אנחנו בדר"כ לוקחים איתנו ליער את הבצק ככה- בקערה- ושם נותנים לכל ילד (או מבוגר) ליצור את הפיתה לעצמו

3. לוקחים חתיכת בצק (תלוי באיזה גודל רוצים את הפיתה) משטחים בידיים על צלחת או בעזרת מערוך- אני מעדיפה תמיד להביא איתי מערוך לי ולנועם

4. משמנים את הסאג' בשמן בעזרת תרסיס שמן ומניחים בזהירות על הסאג. כשהפיתה משחימה מלמטה הופכים אותה בעזרת מלקחיים וכשהיא מוכנה משני הצדדים מורידים אותה למגש.

5. מורחים מה שרוצים- אנחנו אוהבים להביא איתנו לאבנה, זעתר, שמן זית ושוקולד לילדים 🙂

הערות

– האש לא צריכה להיות חזקה- על מנת שהפיתות לא ישרפו. מאידך, לעשות פיתות על גחלים לוקח לא מעט זמן והילדים מאבדים את הסבלנות

– אפשר להוסיף לבצק עצמו עשבי תיבול כמו זעתר טרי קצוץ, טימין טרי או עלי בזיליקום קצוצים, אנחנו לא עושים את זה כי הילדים מעדיפים את הפיתה עם שוקולד, וזה כמובן פחות מתאים

אמן שטירוף הקורונה יגמר, שלא יהיו סגרים- ונוכל שוב לצאת לטבע עם הילדים 🙏
הכנתם? התמכרתם? יש לכם שאלות?
תכתבו לי בתגובות, בפייסבוק, באינסטגרם וכמובן אל תשכחו לשמור את המתכון בפינטרסט!!