אתרי הכרויות ושאר ירקות

אחי הגדול הוא גרוש. הוא מדור אחר, כשהוואטספ, פייסבוק, ואתרי הכרויות שונים היו בחיתולים הוא כבר היה נשוי. כשהוא יצא "לשוק" הוא לא ידע מה לעשות. בנות היו ממלמלות במבוכה מולו כשהיה מנסה לפתח שיחה בבר, לא ממש יודעות איך להגיב או לפתח שיחה של ממש עם גבר זר שנגש ישירות אליהן.
אחר כך היה לו מוזר הרצון להתכתב בוואטספ במקום לדבר בטלפון. אני זוכרת שהוא היה רץ אלי לחדר לוודא אם צריך לשים איזה אימוג'י בהודעה.

גם כשהוא פתח כרטיס הכרויות, והכיר ככה את אשתו החדשה (המהממת אם מותר לציין) הוא היה מבולבל ולא ממש הבין איך זה עובד. רגע בחורה עונה לך, רגע נעלמת. נזכרת לענות לך אחרי שבוע. אני מצדי הייתי יושבת איתו ומראה לו את הכרטיס שלי, ומסבירה לו שבנות בכל עת מוצפות בהודעות ולא תמיד מצליחות לעקוב אחרי כולם.

איפשהו עם הזמן, אני חושבת שהרבה אנשים שנמצאים באתרי הכרויות פספסו את המטרה הראשונית לשמה הם נרשמו. זו גם אחת הסיבות שהצדקתי לעצמי בזמנו למה לא כדאי לפתוח אתר הכרויות.
כאילו התחרות קשה מידי לשני הצדדים תמיד יש בחור יותר חכם, יותר שנון, יותר מצחיק, יותר חתיך וכו'. וככה אנחנו מתבלבלים.

פוסט קודם דיברתי על הבושה והפחד שאופפים את חיפוש הזוגיות וחשבתי לנכון לכתוב איך לשרוד את אתרי ההכרויות והדייטים ולצאת משם עם זוגיות.

פתחת כרטיס.  אחלה. איך הוא נראה? באיזה שפה? פרטת על עצמך?

לא הכי יפה

לאנשים יש נטייה לשים את התמונות הכי מוצלחות שלהם באתר הכרויות. הצעה שלי? אל. שימו כמה תמונות רגילות שלכם, כאלו שלא בטוח הייתם שמים בפרופיל בפייסבוק. הכי גרוע שיהיה- אנשים שתצאו איתם יופתעו לטובה, וזה הרבה יותר נחמד לקבל פידבק פנים מול פנים ("את לא ממש פוטוגנית הא?") מאשר לקבל מלא הודעות באתר הכרויות שלא ממש יצא מהן כלום.
כמו גם, תחסכו את תמונות הפוזה של דוגמנית העל שמחייכת לאוויר ולא מסתכלת למצלמה. מיותר. יודעים שעיניתם איזה חברה לצלם אתכם 4000 תמונות שאתם כאילו לא מסתכלים והיא תפסה אתכם עם חיוך מושלם ככה סתם במקרה. זה מרתיע ולא באמת משקף מי אתם. לצורך העניין אני לא עניתי לאנשים שדיגמנו למצלמה, ותבדקו עם עצמכם אם אתם עונים לכאלה.

מה כותבים ואיך?

כשאני כתבתי על עצמי כתבתי באנגלית. עכשיו יש כאלו שלא מבינים את העניין הריי אנחנו ישראלים ועברית זו שפתנו. אני רציתי בנאדם ששולט באנגלית, לי זה היה חשוב ולמודת ניסיון מקשרים קודמים זה לא מובן מאליו וממש לא כולם יודעים אנגלית ואילו לא אפילו בסיסית. אז כשאת כותבת על עצמך יותר משלוש מילים באנגלית את יכולה להבין בתגובות שאת מקבלת מי באמת קרא.

ולמה בכלל לכתוב הרבה על עצמנו? אני אישית חושבת שזה מעיד הרבה. לדימה לא היה כתוב כלום. מהנדס וגובה. זהו. וגם בגבוה הוא טעה.
אני חושבת שכשכותבים משהו משעשע זה גורם לבנאדם לרצות להכיר אותך יותר, ואני מתה על הרציניים האלו שהיו גורמים לי לפהק ולהבין שאיתם לא התכתבות מעניינת תצא ובטח שלא דייט "הנני בנאדם רציני, שמוכן לזוגיות רצינית, אוהב את החיים"- חבר, שמחה בשבילך שאתה ללא נטיות אובדניות, אבל אתה כבד ומלחיץ.
כשכותבים דברים אמיתיים בכנות מוחלטת רואים את זה ומתחברים לזה הרבה יותר. כשאני קוראת משהו שמעלה לי חיוך על השפתיים בא לי עוד. קחו את הזמן, תשקיעו בכתוב. כמו גם כשאנחנו משקיעים במשהו יותר זמן ואנרגיה אנחנו מרגישים מחויבים אליו יותר.

לא לדבר יותר מ2-3 אנשים במקביל

מה ההגיון? תפסת מרובה לא תפסת. כרטיס הכרויות של בחורות לרוב מוצף. אינספור הודעות. זה יכול בקלות להגיע למאות. ולא אני לא מגזימה. בעיקר כשהיא פותחת כרטיס חדש לחלוטין.
זה מבלבל מאוד. נסי להשאר מפוקסת, תמיד יהיה יותר יפה, יותר מצחיק, יותר חכם, יותר חתיך.
עשית זימון עם רשימה מפורטת- עכשיו נסי לקבל אותה. דברי עם שלושה וצאי עם אחד. ואם השלושה האלו לא הולכים, דברי עם הבאים ששלחו לך הודעה.

אני מקווה שהטיפים האלו יעזרו לכם להקים את כרטיס ההכרויות שבאמצעותו תמצאו את הבן זוג הראוי לכם. פוסט הבא מקווה לכתוב על דייטים. ספויילר, לכולם זה מביך..

ואם אתם אוהבים לקרוא אותי מקשקשת על אוכל, טיולים, ויצירה עקבו אחריי בפייסבוק, באינסטגרם ושמרו את הפוסט בפינטרסט!