מי משלם?

כתבתי לא מעט פוסטים על זוגיות. על הקושי שלנו לפעמים לדייק מה אנחנו רוצים, הפחד והבושה שאופפים את כל נושא חיפוש הזוגיות, אתרי הכרויות ודייטים. יש נושא שלא כתבתי עליו וגם לא חשבתי לכתוב עליו  עד כה- כסף. ולייתר דיוק מי משלם?

 אולי לא חשבתי לכתוב עליו כי הוא נתון במחלוקת, אולי כי אף פעם לא באמת נעים לדבר על כסף בהקשר דייטים. מצד אחד של המתרס נשים לא רוצות שיחשבו שהן נצלניות ומצדו השני גברים לא רוצים שהנשים תחשובנה שהם קמצנים ואיפשהו זה נשאר בתחום האפור, ויש חוסר נוחות לדסקס עליו.

לפני חמש שנים עשיתי שבת אצל חברה בדירה. היא גרה אז על חוף גורדון והדירה הזו היוותה מוקד לעליית רגל של כל החבר'ה שלה שגרו בסביבה. זה היה בשישי בשעת לילה מאוחרת, ישבנו במרפסת כמה חברות ולפתע הייתה דפיקה בדלת. חברה שלה נכנסה לדירה עם גברבר לא מוכר.
מסתבר שהשניים היו בדייט, חברתי הסתלבטה כשחשבה שהתשובה הייתה ברורה מאליה "נו אז מי שילם?" "חצי- חצי" חברתה פלטה. שקט לא נוח שרר באוויר.

חברה אחרת שהייתה בזוגיות בשלוש- ארבע שנים האחרונות בזוגיות שגססה לאיטה, יצאה לדייט  לאחרונה עם בחור חדש. הבחור אמנם שילם, אבל היא לא בטוחה מה יחסו לכסף. לקראת הדייט השני היא התלבטה מה לעשות, מצד אחד היא רצתה לשלם כדי שלא יחשוב שהיא נצלנית, ומצד שני היא רוצה לדעת אם הוא קמצן או לא.

קמצן, מה הוא אומר?

מה הבעיה בקמצנות? הכסף הוא רק הביטוי החומרי והגשמי לקמצנות רגשית. נכון, לא חיפשתי מאמרים שתומכים בהשערה שלי, אבל אין חכם כבעל ניסיון- וכאמור, לי בעולם הדייטים יש קצת ניסיון. גבר קמצן הוא זה שיהיה אגואיסט ברוב הרבדים, יהיה פחות איכפתי וקשוב ויש סבירות גבוהה שהוא יעיד שהוא רגיש לסביבתו אף ע"פ שהוא יהיה רגיש בעיקר לעצמו ולצרכיו (אגב זו עובדה שנתמכה בלא מעט מחקרים).

גבר צריך לחזר, וממש כמו הטווס בטבע שפורס את זנבו המפואר ככה הגבר בדייט צריך להוציא את הארנק בלי להסס.  בירה, ארוחת בוקר או סרט לא יביאו אף אחד לידי פשיטת רגל.
גבר צריך לצוד, צריך לחזר צריך להתאמץ כדי שיעריך אותך בהמשך. נמצא באינספור מחקרים שאנחנו מעריכים יותר דברים שאנחנו משלמים עליהם, וככל שאנחנו משלמים עליהם יותר אנחנו נעריך אותם יותר ונתרץ אותם כראויים יותר (לדוגמא מעריצי מוצרי אפל- לא לכעוס עליי, דים הוא כזה).
יש כאלו שטוענים שאין להם בעיה לשלם אבל הם רוצים לראות נכונות מהבחורה כאילו היא מתכוונת לשלם.
אני מתה על אלה, הרי שני הצדדים יודעים שזה הצגה, והצגות מקומן בתיאטרון.
במבחינתי, כשהייתי מעוניינת בצד השני אפילו לא פזלתי לכיוון הארנק. כשלא היייתי מעוניינת, הייתי מתחלקת בתשלום, סתם כדי לא להרגיש מנצלת, אלא אם כן הגבר היה ממש מתעקש אחרת.

הכל בגנים

יש משהו מאוד גברי בעיני שגבר משלם. תקראו לי אולד פאשן, אולי זה מבית, אין לי שמץ. כי עד היום, גם אחרי שאיחדנו חשבונות, וזה לא באמת משנה מי משלם דים מוציא הארנק. בודדות הפעמים שאני זוכרת ששלפתי את האשראי ושילמתי, לא בסופר ולא במסעדה.
זה גם משהו אבולוציוני שטבוע בנו. למה גברים רוצים נשים צעירות ונשים רוצות גברים עשירים שיפנקו אותן? בעבר, בחורה צעירה הייתה בהכרח פוריה, וגברים נמשכו לבחורות צעירות כדי שיוכלו להעמיד צאצאים ולהתרבות. נשים היו מחפשות גברים חזקים שיספקו אוכל והגנה לצאצאים שלהן.
בעידן של היום, כסף מהווה האמצעי העיקרי להכל, ובין היתר גם לאוכל והגנה.

אז מתי זה כן ראוי שאת תשלמי?

למען האמת אין תשובה אחת נכונה לזה. זה ממש תלוי. אבל לפחות בהתחלה, עד הדייט הרביעי- חמישי לא הייתי בכלל שוקלת להוציא את הארנק. נכון, זה לא נעים תמיד, זה יכול להרגיש לא נוח, ומחלקינו זה דורש ממש מאמץ. אני מודה כשרק התחלתי לצאת לדייטים הייתי מיישמת את "ריקוד הארנק" או מתעקשת לשלם בדייט שני או שלישי, כי פשוט לא היה לי נעים. ככל שהזמן עבר הבנתי שזו לא הדרך הנכונה (לפחות לא עבורי).
דרך אחת להקל על עצמנו את האי נעימות היא לצאת למקומות שלא עושים לצד השני חור בכיס, כמו לשבת על בירה, לקנות גלידה, ארוחת בוקר וכו'.

באותו הקשר, כשאת מתחילה לצאת עם משהו שלא גר קרוב אלייך תני לו לעשות את הנסיעה עד אלייך לפחות עד הדייט הרביעי. נכון, אין חוקים באמת, אבל מניסיון שלי- גבר שרוצה יעשה את המאמץ ויסע את הנסיעה, ארוכה ככל שתהיה וכמובן יוציא את הארנק.

 

יש דרכים אחרות שאפשר להראות נכונות ורצון, או אם אפשר לקרוא לזה "חיבה חומרית" גם כי זה כיף לפנק את הבן זוג, וגם כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך שאת לא חלילה מנצלת.

– להכין פיקניק מושקע, או ארוחת ערב מפנקת
– לדאוג שיהיה באופן קבוע במקרר שלך דברים שהוא אוהב אם זה בירה, בשר מסויים או חטיפים ספציפים.
– לקנות דברים קטנים שמראים על מחשבה עליו. לדוגמא דימה אוהב חידות ומשחקי מחשבה, אז בזמנו קניתי לנו משחקי חשיבה מעץ, כדי שנוכל לשחק יחד (כן אנחנו חננות על)

כל דבר שמראה שחשבת עליו הוא מבורך, וזה ממש לא חייב להיות משהו גדול או יקר.
ובסופו של דבר, זוגיות טובה היא קודם כל חברות טובה ואמיתית, וכמו כל חברות אמיתית אין בה חשבונות והתחשבנויות של "מי שילם" או "חצי חצי" ושטויות כאלה.

מקווה שזה יקל עליך בפעם הבאה שהחשבון יונח על השולחן ויתעורר בך הרצון לשלם או לפחות להציע לשלם.
 ובסופו של דבר לדייק, למי תתני לשלם ועם מי עדיף שתחלקי את החשבון. אם יש לך שאלות או מה להוסיף שתפי אותי! פה בתגובות, בפייסבוק או צרי איתי קשר פה.