פסטה אלפרדו

 מזמן לא כתבתי. פשוט לא מצאתי פנאי.
גרנו בשלושת חודשים האחרונים על שלוש מזוודות והרבה הרבה (יותר מידי) מסעדות.
לא מצאתי זמן לשבת ובאמת לכתוב. ואם לכתוב, אז ניחא בעברית אבל לשבת ועוד לתרגם לאנגלית זה היה בכלל בגדר מדע בדיוני מבחינתי.

בתחילת "המסע" גרנו חודש בבית מלון בטולסה, אוקלהומה. כן, זה חור תחת ולא פלא שמוניקה לא רצתה לעבור לשם עם צ'נדלר, אבל מזג אוויר היה נעים והאנשים היו נחמדים.
אחרי חודש נסענו למילווקי, וכשהגענו, קיבלה את פנינו סופת שלגים. אמצע אפריל וסופת שלגים היסטרית מתחוללת. אבל היי- לא רצינו את השמש השורפת של אריזונה אז קיבלנו שלג. וכירושלמית בכל רמ"ח אברי אימצתי אותו בשמחה רבה.

בהגענו לכאן, בסופת שלגים, הצחיק אותנו שכל מי שנתקל בנו ושמע שרק הגענו מאריזונה מיהר להתנצל על מזג האוויר, ולהסביר שבדרך כלל אין שלג באפריל. ביני לבין עצמי חשבתי שזה או נימוס היסטרי שישראלים לא יוכלו להבין לעולם או תחושת חשיבות מוגזמת שיש להם דיבור עם אלוהים אודות מזג האוויר.

הגענו לדירה הזמנית, ואחרי חודש של בית מלון, בלי כיריים רצינו לאכול בבית. בייחוד שסופה מטורפת משתוללת בחוץ. אז הכנתי את המתכון הבא, פסטה ברוטב אלפרדו, שאני מודה- אני ממעיטה להכין. הוא פשוט טעים ומשמין מידי. וכבעלת נטייה להשמנה שמנסה לשמור על משקל תקין בארה"ב אני מעדיפה להימנע ממנו. בד בבד- הוא מנחם, קל להכין אותו וכמובן טעים.

 

ספרו לי איך יצא!!
אם אתם רוצים להישאר מעודכנים בעוד מתכונים שיוצאים הירשמו לניוזלטר שלי, עקבו בפייסבוק ואם אהבתם את המתכון נעצו אותו בפינטרסט!